גסטטנרטק בע"מ נ' מועצה מקומית ג'סר אל זקרא

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית, שהגישה התובעת בגין יתרות חוב עפ"י 4 הסכמים שנחתמו בין הצדדים.

לטענת הנתבעת, מכילים ההסכמים הסכמות הן לעניין השכרה של מכונות מסוגים שונים דוגמת מכונת קופיפרינטר, מכונות צילום וכיו"ב, וכן הסכמות לעניין מתן שרותי תחזוקה שוטפים לאותן מכונות אשר הושכרו לה.

לטענת הנתבעת, במהלך תקופת השכירות נצבר חוב לטובת התובעת, ומנגד לא עמדה התובעת בהוראות החלות במסגרת אותם הסכמים עליה, קרי לא נתנה שרותי תחזוקה שוטפים בהתאם למוסכם.

במצב דברים זה, טוענת הנתבעת, נערכו הסכמות נוספות בין הצדדים במהלך ישיבות שנערכו ביניהן, ובמסגרת אותן הסכמות סוכם כיצד יסולק החוב ומהו השרות שיינתן.

לשיטת הנתבעת, ההסכמים שנערכו כאמור לא כובדו ע"י התובעת אשר לא נתנה שירותים כמתבקש למכונות שהושכרו על ידה, ועל כן נערכו פגישות נוספות ובהן סיכומים נוספים.

כך או אחרת, טוענת הנתבעת כי שילמה את התשלומים בהתאם להסכמות ולסיכומים שבין הצדדים לרבות תשלומים בגין חוב שהצטבר, ויתרת החוב שנותרה לתשלום במועד סיום מערכת היחסים שבין הצדדים, עמדה על סך של כ- 10,000 ₪ בלבד, סכום המהווה לא יותר מאשר שיעור התשלום השוטף בגין חודש של שכירות.

יוצא אם כן כי לשיטת הנתבעת לא הפרה הלכה למעשה את ההסכמות שנערכו בשלב מאוחר בין הצדדים, ולא היה מקום לבטל את ההסכם, אך התובעת באופן חד צדדי בחרה להפסיק את ההתקשרות וביום בהיר אחד פנתה ונטלה את כל המכונות שהושכרו על ידה מכל המוסדות שלהם מעניקה הנתבעת שרותים בהיותה מועצה מקומית, קרי בתי ספר, מוסדות חינוך וכיו"ב.

עוד טוענת הנתבעת כי משלא עמדה התובעת בהתחייבויותיה לספק שרותים כנדרש, נאלצה לפנות לגורמים אחרים לצורך קבלת שרותים, ונגרמו לה נזקים.

לבסוף טוענת הנתבעת כי בין ההסכמות שנערכו בין הצדדים בשלב מאוחר יותר, הוסכם גם על השכרת מכונות צילום נוספות, אך אלו לא סופקו ע"י התובעת, ועל כן נאלצה הנתבעת, על אף שהעמידה לרשות הנתבעת הוראת קבע לביצוע תשלום עבור אותן מכונות, לשכור מכונות מגורם אחר, וכאשר אספה התובעת את כל הציוד אשר הושכר על ידה לנתבעת במועד הפסקת ההתקשרות, נטלה גם מכונות צילום שאינן שייכות כלל לתובעת.

לאחר ששמעתי את חקירת נציג המבקשת במהלך הדיון היום, נראה כי טענות הנתבעת נותרו בעיקרן על כנן. אין חולק, אף לשיטת הנתבעת, כי ביום הפסקת ההתקשרות נותרה יתרת חוב לטובת התובעת אשר לא הוסדרה.

הנתבעת כאמור טוענת כי באותו מועד מדובר היה על חוב בסך של כ- 10,000 ₪.

הנתבעת טענה למעשה כי יש לערוך קיזוז בשל נזקים שנגרמו לה בעקבות הפסקת ההתקשרות, בעקבות אי עמידת התובעת בהתחייבויותיה, ובעקבות נטילת מכונות צילום השייכות לצד שלישי, אותן שכרה הנתבעת, כנגד אותו חוב.

כל הטענות בהקשר אחרון זה נטענו באופן כללי וסתמי, ללא פירוט וללא אסמכתאות לתמיכה, למעט חשבונית אחת המעידה לכאורה על רכישת שני טיונרים מצד שלישי, בסך כולל של כ- 1,100 ₪, אשר לא ברור היכן סופקו הלכה למעשה והאם מדובר בטיונרים שלגביהם חלה על התובעת חובה לספקם במסגרת השרותים, אם לאו - בשים לב להבדלים בין ההסכמים השונים שנערכו בין הצדדים כאן ביחד למכונות השונות.

מכל אלו, ומשנדמה לכאורה כי אם יש ממש בטענות הנתבעת, כפי שמשתמע בין היתר ממכתבים שצורפו לבקשתה, המעידים לכאורה על פניית מוסדות החינוך השונים אל הנתבעת, בבקשה לטפל באספקת שרותי אחזקה שוטפים לציוד המושכר, הרי שבפי הנתבעת טענות הגנה ראויות כנגד עיקר התובענה דנן.

מנגד, משהועלו מרבית הטענות כנגד החוב שאיננו מוכחש באופן כללי וסתמי, ומשנדמה כי אף לשיטת הנתבעת נותרה יתרת חוב לטובת התובעת שלא הוסדרה, אני רואה לנכון לקבוע כי לנתבעת תינתן הרשות להתגונן במקרה דנן אך ורק בכפוף להפקדת ערובה מתאימה בקופת ביהמ"ש.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעת תפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 10,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.

בכפוף להפקדת הסכום האמור בקופת ביהמ"ש, תינתן לנתבעת הרשות להגן והתיק ייקבע לדיון בפני שופט.

הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

לא יופקד הסכום עד יום 9.4.14 4 יראו את הבקשה כבקשה שנדחתה, והחלטה זו כמוה כפס"ד.